דרנוק אלנטוב רוטנוב. צילום: לשכת העיתונות הפודראבית.

נולד: 10 במרץ 1945

נפטר: 22 בפברואר 2004

מפלגה: מפלגת השיקום הפודראבית

תפקיד

נשיא הרפובליקה של פודראבה
תחילת כהונתו: 18 ביוני 1990
סיום כהונתו: 24 באפריל 1997

רוטנוב היה דמות פוליטית שנויה במחלוקת. הוא כיהן כנשיא הרפובליקה של פודראבה במהלך השנים הסוערות של שנות ה-90. עלייתו לשלטון וכהונתו בתפקיד התאפיינו בטענות על שחיתות ושלטון אוטוקרטי.

ביוגרפיה

חיים מוקדמים וחינוך

רוטנוב נולד בכפר קטן במזרח פודראבה, על גבול סרביה. בחייו המוקדמים הנהיג חבורת רחוב שנהגה להתקוטט עם ילדים סרבים. הוא למד באוניברסיטת טאלוויס, שם פיתח עניין בפוליטיקה ובהיסטוריה. רבים הטילו ספק באותנטיות של התואר שלו.

במהלך מלחמות יוגולסביה הופצץ הכפר שלו בידי מטוסים סרבים במה שנטען כ"טעות בזיהוי".

קריירה פוליטית

עלייתו של רוטנוב לשלטון באה בעקבות נפילת הקומוניזם. אחרי נפילת הרודן, יאנוש צודקול מיצב רוטנוב את עצמו כמנהיג כריזמטי ודינמי והבטיח שגשוג ודמוקרטיה לפודראבה. בשנת 1996 היה אף מועמד לפרס נובל לשלום על "סיום משטר האימים של צודקול." עם זאת, נשיאותו הייתה מלאה בפרשיות שחיתות, דיכוי סמוי של אופוזיציה פוליטית והפרות של זכויות אדם.

טענות על שחיתות

כהונתו של רוטנוב התאפיינה בשחיתות נרחבת ומשטר הפרטה פרוע. רוטנוב והמעגל הפנימי שלו הואשמו במעילה בכספי מדינה, בעסקאות פוליטיות לא חוקיות ובניהול חשבונות חוץ סודיים. האשמות אלו הובילו להפגנות רבות ולגינוי בינלאומי ולהדחתו ב1997.

הפרות של זכויות אדם

בתקופת שלטונו עלו טענות רבות על הפרות חמורות של זכויות אדם, כולל פגיעה בחופש הביטוי ודיכוי כל התנגדות פוליטית. דיווחים על היעלמות של יריבים פוליטיים היו נפוצים בתקופת נשיאותו. יש הטוענים שהסולטילוב, המשטרה החשאית שפעלה בפודראבה בזמן שלטונו של צודקול, המשיכה לפעול בזמן שלטון רוטנוב תחת השם "המרכז הממשלתי למשי".

נפילתו

נשיאותו של רוטנוב הגיעה לסיומה באפריל 1997, לאחר שורה של הפגנות המוניות עקב רצח איורן, ראש האופזויציה דאז ולחץ בינלאומי גובר. רוטנוב נחשד בשיתוף פעולה עם הצבא לשחרור קוסובו, במטרה להוציא נקמה אישית שלו בעם הסרבי. לאחר התפטרותו יצא רוטנוב לגלות עצמית והתמודד עם אישומים שונים של שחיתות והפרות זכויות אדם שלא בפניו. לאחר שנים במחבוא, נפטר בסלובניה בנסיבות מסתוריות ב-2004.

מורשתו של דרנוק רוטנוב נותרה שנויה במחלוקת. חלק מהתומכים משבחים את מנהיגותו ואת ייצוב המדינה בתקופה הסוערת שלאחר הקומוניזם, בעוד שמבקרים רואים בו סמל לשחיתות ואוטוקרטיה. כהונתו ממשיכה להיות נושא לוויכוח בין היסטוריונים ופרשנים פוליטיים.