פודראבה – podravapedia.com

פודראבה היא מדינה בחבל הבלקן, הגובלת בהונגריה בצפון מזרח, בסלובניה בצפון מערב, בקרואטיה מדרום וממערב ובסרביה מדרום וממזרח.

דגל פודראבה, ובמרכזו: סמל המדינה

היסטוריה

המתיישבים הראשונים בפודראבה, התרכזו באזור ששוכן כיום בין עיר הבירה, דראבנה, לבין העיר נקוליה. בתקופה הנאוליתית הגיעו לאזור שבטים אילירים והקימו שם חברה מתורבתת.

הפעם הראשונה בה הוזכרה פודראבה כישות מדינית הייתה בזמן הקיסר הרומי, טראיאנוס, שהעלה את מעמדה לקולוניה עם פריבילגיות בשנת 116.

מספר קרבות קבעו את גורלו של והאזור וחלק מהפודראבים גורשו מזרחה. לאחר נדידותיהם, הקימו הפודראבים מחדש, במאה ה-9, התיישבות ליד ההריסות מהתקופה הרומית וקראו לעיר, דראבנה, על שם נהר הדראבה הזורם במרכזה. בזמן התנצרות העמים הסלאבים שקל המלך מילושוב הראשון לאמץ את היהדות כדת המדינה, אבל בסוף, בלחץ בולגריה ויוון, הדבר לא קרה.

תחת הנהגתו של באטו חאן פלשו המונגולים לפודראבה ואילצו אותם לשלם מיסים גבוהים שהחלישו את הכלכלה הפודראבית וכמעט הובילו לקריסתה.

פודראבה נכבשה שוב, בידי העות'מאנים שאחרי סרביה וקוסובו, השתלטו על חלקים רבים מפודראבה. בזמן כיבוש זה שגשגה המדינה, אך לא נותר מכך רבות עקב החורבן שהותירו המלחמות השונות ובגלל השינויים הארכיטקטוניים של התקופה. במשך שנים עברה המדינה מכיבוש עותמאני לכיבוש סרבי, אך זכתה גם לכמה שנים של עצמאות. במאה ה-18 הדפה פודראבה מתקפה סרבית שהוביל הנסיך מיכאילו אוברנוביץ'. את כוחות ההגנה על פודראבה הוביל ססונקין, שהפך לגיבור הלאומי של פודראבה.

במהלך מלחמת הבלקן הראשונה נלחמה פודראבה יחד עם חברות הליגה הבלקנית כנגד האימפריה העות'מאנית. במהלך מלחמת הבלקן השניה ספגה המדינה קורבנות בחזית הסרבית.

במהלך מלחמת העולם השניה פלשו הנאצים לעיר וטבחו באנשי הצבא הפודראבי. פרטיזנים פודראבים היו חלק מהכוח הלוחם שבלם את התקדמות הנאצים באזור ולקראת סוף המלחמה, אף הוביל לשחרורו.

לאחר המלחמה ובעידוד ברית המועצות הונהגה ממשלות בובות שקיבלה הוראות היישר ממוסקבה. ב1970 ניסה מנהיג פודראבה, רוצ'וב להנהיג רפורמות והוא הוחלף בידי יאנוש צודקול, הפרו-סובייטי.

מפה מדינית של פודראבה מ-1996

משטר האימים של צודקול

הרודן יאנוש צודקול שלט בפודראבה ביד רמה בין השנים 1971 ל1989, בזמן שלטונו פעלה הסוליטלוב, המשטרה החשאית הקומוניסטית של הדמוקרטיה העממית של פודראבה וריגלה אחרי אזרחים רבים, גם כאלו שאינם גילו מחאה כנגד המשטר. שיטות הפעולה של הסוליטלוב היו כליאה רנדומלית של אנשים, הדבקה במחלות, חקירה בעינויים, כולל מניעת שינה. השלטון עודד הלשנה בקרב אזרחים על אזרחים אחרים ואינו טרח לבדוק את אמינות הדיווחים. בתיקי הסוליטלוב שנפתחו בשנת 2022 מופיעות עדויות רבות לכך שהרבה מראשיה פעלו בגחמנות ורבים מהם לקחו שוחד.

במהלך מלחמת העצמאות של קרואטיה שמרה פודראבה על נייטרליות, אך ספגה הפצצות הן מהצד הסרבי והן מהצד הקרואטי.

שלטון רוטנוב (1991-1997)

דרנוק אלנטוב רוטנוב, לשעבר חבר במפלגה הקומוניסטית של פודראבה, שבזמן צודקול שירת במספר תפקידים ממשלתיים קטנים, עלה לשלטון ב1991 לאחר שנתיים של חוסר יציבות.

משטר ההפרטה של רוטנוב גרם לאי שקט כלכלי ואזרחים רבים איבדו את הביטחון התזונתי שלהם. רוטנוב הפעיל מנגנון אלטרנטיבי, יחד עם פורשי הסולטילוב ויצר דמוקרטיה למראית עין, כמו כן, משטר הצנע שהנהיג נבע ממחסור עקב כסף שהעביר לצבא לשחרור קוסובו מתוך שנאה תהומית לסרבים.עד לשנת 1996 אחוזי התמיכה בו ירדו ל9 אחוז בלבד, ולמרות זאת זכה בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו במדינה ב-1997, אך חשד לזיופים המוניים בספירת הקולות דווח בתקשורת הבינלאומית.

האשמות בשחיתות

בשנת 1997, לאחר חיסול ראש האופוזיציה, איורן, הואשם רוטנוב בקשרים עם צבא שחרור קוסובו במטרה לסכל את מטרותיה של סרביה באזור, יש פרשנים הטוענים [דרוש מקור] שהדבר הוביל להסלמה שבעקבותיה החלה מלחמת קוסובו ב-1999. אך ממשיכו של רוטנוב בתפקיד, קאזננסקוב, מואשם בזיוף תוצאות בחירות ולמרות רפורמות ושיפור כלכלי יחסי. נושא זה הינו סלע המחלוקת בין פודראבה לבין האיחוד האירופאי לצד העובדה שבמשך שנים ניהלו קאזננסקוב ורוטנוב שלטון פרו-רוסי. בשנת 2013 פרש קאזננסקוב וממשיכו, לוסיוב, נוקט עד היום בקו פרו-רוסי, גם בזמן מלחמת רוסיה-אוקראינה.

לצורכי המאבק בשחיתות שלטונית הוקם משרד למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן. אך המדינה נשארת עדיין מדורגת במקום ה-95 (נכון ל-2016)במדד השחיתות העולמי.מטבע

מטבע

המטבע המקומי הוא הניכס, ניכס מכיל 100 קווטש, בשנת 1996 היה שער הניכס כמאה לעומת דולר אחד.

עיר בירה

עיר הבירה של פודראבה היא דראבנה, השוכנת על גדות הדראבה, העיר ופרבריה מונים כמיליון וחצי תושבים.

פוליטיקה

פודראבה מתוארת כמדינה דמוקרטית, אך מעמדה באירופה עדיין יוצא דופן, היא אינה חברה בנאט"ו, באיחוד האירופאי, בשוק האירופאי המשותף והיא אף לא חלק מאמנת שנגן.

ערים מרכזיות

טאלויס – 800 אלף תושבים. נמצאת בדרום מערב המדינה, כמאה שישים קילומטר מהגבול עם קרואטיה, בעיר מפעלים רבים שהוזנחו מאז שנות ה-90, אזור התעשייה של טאלויס מכונה "הדטרויט של פודראבה".

נקוליה – 400 אלף תושבים. העיר שוכנת בגבול עם הונגריה ובמשך שנים הייתה מוקד לסכסוך בין העמים. בעיר מיעוט הונגרי גדול. השטח המפורז הוסדר משנות ה-90, אך מעברי הגבול עם הונגריה נשארו סגורים, למרות הצטרפותה של זאת לאיחוד האירופאי.

נרוסטייבקה – 300 אלף תושבים, עיר תעשייתית במזרח פודראבה, לא רחוק מהגבול עם סרביה.

דמוגרפיה

תלבושת פודראבית מסורתית

אוכלוסיית פודראבה מונה כ-10.8 מיליון תושבים (נכון ל-2021). תוחלת החיים עומדת על כ-72.2 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 2.6 ילדים לאישה. רוב רובה של אוכלוסיית פודראבה הם נוצרים אורתודוקסים. 8 אחוז קתולים, 7 פרוטסטנטים, 2 אחוז מוסלמים, 1 חסרי דת.

יהודי פודראבה

יהודים התיישבו בסביבות דראבנה בסביבות המאה ה-8 וזכו להגנה מהשלטונות, במאה-ה12 החלו רדיפות, פוגרום נקוליה בשנת 1112 גבה כ-110 קורבנות. לוח הזיכרון לפוגרום שהוצב בעיר לאחר מכן, נעלם במהלך מלחמת העולם השניה. במהלך המלחמה נמחקה 98 אחוז מאוכלוסיית היהודים במדינה, שחלקם ברחו לארץ ישראל לפני פלישת הנאצים ב1941 וחלקם הצטרפו לכוחות הפרטיזנים, אך רובם נרצחו במחנה ההשמדה אוושויץ-בירקנאו.

בתקופת הקומוניזם ובעיקר בזמן שלטונו של צודקול נאלצו היהודים לבצע את המצוות בסתר. 2 בתי כנסת, בדראבנה ובעיר למשיה, שרדו ושופצו לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי ונפתחו מחדש לקהילה. בשנת 2015 ביקר בבית הכנסת בדראבנה נשיא מדינת ישראל לשעבר, ראובן ריבלין. הדבר דווח בהרחבה בתקשורת המקומית. [דרוש מקור]

כלכלה

עד עליית צודקול לשלטון הייתה הכלכלה של פודראבית כלכלה סמי חקלאית, התיעוש הרב בשנות ה-70 וה-80 הוביל לגירעון ענק שהוביל להתמוטטות המדינה ביחד עם כל מדינות הגוש הסובייבטי.

פודראבה לא התאוששה מהמעבר מהשלטון הקומוניסטי לכלכלת שוק, חברות ממשלתיות רבות הופרטו ונמכרו לתאגידים בינלאומיים, ביניהם חברת הצעצועים הלאומית שנמכרה לתאגיד הבריטי: טויס אמ.אי וכן החברה הממשלתית למטבעות ומדליות, חברת האנרגיה, חברות הטלפון והחשמל וחלק משירותי הביטוח הלאומי. התמ"ג לנפש עומד על 15,000 דולר (מקום 120 בעולם).

העיר זליברו, הממוקמת במערב פודראבה, היא מרכז התעשייה המודרנית של המדינה. האזור מתמקד בעיקר בייצור טקסטיל ובענפי האנרגיה המתחדשת. האזור החל כמרכז לייצור טקסטיל ידני במהלך המאה ה-19, אך בתקופת הקומוניזם הוסב לייצור המוני. בעשור האחרון, הוקמו שם מתקנים לייצור אנרגיה סולארית, כחלק ממהפכת האנרגיה הירוקה.

ספורט

דימנו דראבנה היא הקבוצה המובילה בענף הכדורגל. הייתה אלופת פודראבה בכדורגל במשך 23 עונות. הקבוצה השתתפה גם במפעלים האירופים ובשנת 1983 העפילה לשמינית גמר גביע אירופה למחזיקות והפסידה ליובנטוס מאיטליה. ספרטק טאלוויס, הייתה האלופה במשך 7 עונות. ענף הספורט השני בחשיבותו במדינה הוא חתירה בקאנו, החותרים הפודראבים (תרתי משמע) השיגו מספר מדליות זהב (טוקיו 1964) , (מונטריאול 1976) ו(ברצולנה 1992). האתלטית יגובה ברשנצ'וב זכתה במדליית הכסף בריצת משוכות 110 מטר באולימפיאדת לוס אנג'לס, 1984, אך המדליה נשללה ממנה עקב חשד לשימוש בסטריאודים. חברי המשלחת הפודראבית למשחקים האולימפיים זכו במשך השנים ל15 מדליות ארד, 25 מדליות כסף ו9 מדליות זהב.

תרבות

ספרות

פְּפִישׁוֹב המשורר הלאומי, כתב כמה פואמות ששרדו. וביניהן, הגנן המת: לאורך כל הפואמה הגנן לא מצליח לנכש את העשבים השוטים בארמון הגדול, אומרים ש'הגנן המת' מדברת על המצב בפודראבה של פעם. איך אמרו עליו המלומדים , 'המשורר מרגיש שהוא אינו יכול לשרש מהמדינה את האיוולת, השחיתות והרוע.' פפישוב אמר בראיון לדראבנה-יאגודה שהוא בכלל התכוון למצב אנושי כללי.

חוקרים עכשיווים מתארים אותו כמשורר 'פורץ דרך'," בקומינטרן במוסקבה חשבו להשתמש ביצירותיו של פפישוב ולהפיץ דרכו ודרך ברכט, ג'ורג' ברנרד שו וסארטר את התעמולה הסובייטית. פפישוב גורש בשנות ה-50 לסיביר ומת בגולאג', כנראה מסיבוך מחלת ריאות ומעבודות הפרך.

אינירי טליסין הסופר הפודראבי הנשכח שעבד במפעל פחם ממשלתי עד סוף ימיו שהיו גם ימיו האחרונים של שלטון צודקות, בשנות ה-90 זכה הסופר לעדנה והוצאה של כל כתביו באנגלית.

הספר "דולדן" מאת ארז גותליב-מנדל פון מירנץ (לשעבר אמהי"ד), מתעסק בפודראבה מנקודת מבט חיצונית, המבוססת על מחקר ומשלבת אירועים בדיונים לצד אירועים שקרו באמת, כמו ההתנקשות באיורן, שלטון רוטנוב וכיו"ב.

דולדן מאת ארז מירנץ. עיצוב כריכה: מורן ברק

מוסיקה

המוזיקה הפודראבית מתאפיינת בשילוב בין השפעות בלקניות מסורתיות לבין גישות מודרניות שפותחו בתקופת הקומוניזם.

פולקלור נוודי: מוזיקה המבוססת על כלי מיתר כמו צימבלום וחלילים מקומיים.
רוק סוציאליסטי: ז'אנר שהתפתח בשנות ה-80, עם להקות כמו "כוכבי הדרום" שהשתמשו במוזיקה כדי לבטא ביקורת עדינה על המשטר.

פסטיבלים:
הפסטיבל המרכזי, "קולות הדראבה," מושך אליו מוזיקאים מכל האזור ומתקיים מדי קיץ באגם מירובסקי.

הנציג המובהק ביותר של המוסיקה הפודראבית העממית הוא זטדאש פודראב. השיר "אל תאהבי אותי – תמכרי אותי" של להקת "מפסקי החשמל המתפוצצים" הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים של פודראבה לשנת 1992 וייצג את המדינה בתחרות הזמר של האירויזיון. השיר הגיע למקום ה-20 ומאז לא העפילו נציגים פודראבים לשלב הגמר.

תיאטרון

המחזאי הפודראבי המוכר ביותר במערב הוא מֵרָטוּי מֶלּבֵלוּב שמת בסיביר ב1952. מֶלּבֵלוּב כינה את עצמו 'דאדאיסט'. בין המחזות שלו ניתן למצוא את "נוֹסְרִויוב רב התהילה", מחזה על הלבטים הקשים של המלך נוסריב במלחמה נגד הסרבים." המחזה עובד לסרט פודראבי שיצא ב1998 והוצג גם בלונדון, בבריסל ובברלין.

יחס לאמנים בתקופת הקומוניזם

הממשלה הקומוניסטית הראשונה ניסתה לטשטש את ההבדלים בין סופרים עם נטייה לאומית מושרשת לבין סופרים רדיקלים שדרשו להביא את הקומוניזם לפודראבה. נציגים משני הזרמים נעלמו לאט לאט מהחיים הציבוריים. "המשוררים הוגלו לסיביר, ביניהם הסופר יול סמי, הצייר אלסוק שחיבר שתי פואמות מפורסמות נגד הקולקטיביזציה, המלחין נִיטְרִין מישה והסופרת יאדה קְלַמְצִיץ'. חלק מהם נחטפו ישר מבית קפה שהיה מקום מפגש לאמנים וסופרים. סופרים רבים לא שרדו. חלק מתו בעבודות הפרך בגולאג'ים. אחד השורדים הבודדים היה אפלייר מישיש, סופר וחולה כרוני ששוחרר אחרי מות סטאלין.

הסופר הפודראבי שתורגם הכי הרבה לאנגלית הוא אינרי טליסין, שכתביו יצאו רק לאחר מותו, טליסין היה פועל במפעל הפחם הממשלתי ומת מסרטן הריאות בטרם ראה את יצירותיו יוצאות לאור, ספרו "הזפת" מתאר את גורלם של ילדים מנקי ארובות שלא הגיעו לגיל 18