פודראבה

 

פודראבה היא מדינה במרכז חבל הבלקן, הגובלת בהונגריה בצפון, בוסניה והרצגובינה בדרום, קרואטיה במערב וסרביה במזרח.

דגל פודארבה

היסטוריה

המתיישבים הראשונים בפודראבה, ישבו באזור ששוכן כיום בין עיר הבירה, דראבנה, לבין העיר נקוליה. בתקופת האבן החדשה הגיעו לאזור שבטים אילירים והקימו שם חברה מתורבתת להפליא.

הפעם הבאה בה הוזכרה פודראבה כישות מדינית-פיסית היא רק בזמן הקיסר הרומי, טראיאנוס, שהעלה את מעמד היישוב הישן, דוקסה, לקולוניה עם פריבילגיות בשנת 131. מאז היה לאזור היסטוריה רבת תהפוכות ובה מספר קרבות שקבעו את גורלו. לאחר נדידותיהם, הקימו הפודראבים במאה ה-9 התיישבות ליד ההריסות של דוקסה ונתנו לה את שמה, דראבנה, על שם נהר הדראבה הזורם בתוכה. במהלך התנצרות העמים הסלאבים שקל המלך מילוש הראשון לאמץ את היהדות כדת המדינה. תחת הנהגתו של באטו חאן פלשו המונגולים לפודראבה ואילצו אותם לשלם מיסים גבוהים שהחלישו את הכלכלה הפודראבית וכמעט הובילו לקריסתה. לאחר כיבוש סרביה וקוסובו, נכבשו גם חלקים רבים של פודראבה בידי העות'מאנים.

בזמן הכיבוש העות'מאני שגשגה המדינה, אך לא נותר מכך רבות עקב החורבן שהותירו המלחמות השונות ובגלל השינויים הארכיטקטוניים של התקופה. במשך שנים עברה המדינה מכיבוש עותמאני לכיבוש סרבי, אך זכתה לכמה שנים של עצמאות. במאה ה-18 הדפה פודראבה מתקפה סרבית שהוביל הנסיך מיכאילו אוברנוביץ'. את כוחות ההגנה על פודראבה  הוביל ססונקין, שהפך לגיבור הלאומי של פודראבה.

במהלך מלחמת הבלקן הראשונה נלחמה פודראבה יחד עם חברות הליגה הבלקנית כנגד האימפריה העות'מאנית. במהלך מלחמת הבלקן השניה ספגה המדינה קורבנות בחזית הסרבית. במהלך מלחמת העולם השניה פלשו הנאצים לעיר וטבחו באנשי הצבא הפודראבי. יהודים רבים רוכזו בגטאות ונשלחו למחנות השמדה בפולין. פרטיזנים פודראבים היו חלק מהכוח הלוחם שהצר את התקדמות הנאצים באזור ולקראת סוף המלחמה, אף הוביל לשחרורו. לאחר מלחמת העולם השניה ובעידוד ברית המועצות הונהגה ממשלות בובות שקיבלה הוראות היישר ממוסקבה. ב1970 ניסה מנהיג פודראבה, רוצ'וב להנהיג רפורמות והוא הוחלף בידי יאנוש צודקול, הפרו-סובייטי.

משטר האימים של צודקול

הרודן יאנוש צודקול שלט בפודראבה בין השנים 1971 ל1989, בזמן שלטונו פעלה הסוליטלוב, המשטרה החשאית הקומוניסטית של הדמוקרטיה העממית של פודראבה וריגלה אחרי אזרחים רבים, גם כאלו שאינם גילו מחאה כנגד המשטר. שיטות הפעולה של הסוליטלוב היו כליאה רנדומלית של אנשים, הדבקה במחלות, חקירה בעינויים, כולל מניעת שינה. השלטון עודד הלשנה בקרב אזרחים על אזרחים אחרים ואינו טרח לבדוק את אמינות הדיווחים. בתיקי הסוליטלוב שנפתחו בשנת 2022 מופיעות עדויות רבות לכך שהרבה מראשיה פעלו בגחמנות ורבים מהם לקחו שוחד.

במהלך מלחמת העצמאות של קרואטיה שמרה המדינה על נייטרליות, אך ספגה הפצצות הן מהצד הסרבי והן מהצד הקרואטי.

שלטון רוטנוב (1991-1997)

דרנוק אלנטוב רוטנוב, לשעבר חבר במפלגה הקומוניסטית של פודראבה, שבזמן צודקול שירת במספר תפקידים ממשלתיים קטנים, עלה לשלטון ב1991 בבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינה, אך חשד גדול לזיופים דווח בתקשורת הבינלאומית, משטר ההפרטה של רוטנוב גרם לאי שקט כלכלי ואזרחים רבים איבדו את הביטחון התזונתי שלהם, עד לשנת 1996 אחוז התמיכה ברוטנוב ירד ל9 אחוז בלבד, ובכל זאת הוא זכה בבחירות שהתקיימו באותה שנה, מה שהעלה עוד יותר את החשדות לזיופים ושחיתיות, רוטנוב הפעיל מנגנון אלטרנטיבי, יחד עם פורשי הסולטילוב ויצר דמוקרטיה למראית עין, כמו כן, משטר הצנע שהנהיג נבע ממחסור עקב כסף שהעביר לצבא לשחרור קוסובו מתוך שנאה תהומית לסרבים.

בעידן שלאחר רוטנוב

גם היום, ממשיכו של רוטנוב בתפקיד, פדראש קאזננסקוב, מואשם בזיוף תוצאות בחירות ולמרות רפורמות ושיפור יחסי במצב הכלכלי, הדבר עומד בסלע המחלוקת בין פודראבה לבין האיחוד האירופאי.במשך שנים ניהלו קאזננסקוב ורוטנוב שלטון פרו-רוסי. לצורכי המאבק בשחיתות שלטונית הוקם משרד למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן. פודראבה מדורגת במקום ה-95 (2016) במדד השחיתות העולמי.

האשמות בשחיתות

בשנת 1997, לאחר חיסול ראש האופוזיציה, איורן, הואשם רוטנוב בקשרים עם צבא שחרור קוסובו במטרה לסכל את מטרותיה של סרביה באזור, יש פרשנים הטוענים [דרוש מקור] שהדבר הוביל להסלמה שבעקבותיה החלה מלחמת קוסובו ב-1999.אך עד היום, ממשיכו של רוטנוב בתפקיד, קאזננסקוב, מואשם בזיוף תוצאות בחירות ולמרות רפורמות ושיפור כלכלי יחסי, הדבר עומד בסלע המחלוקת בין פודראבה לבין האיחוד האירופאי.במשך שנים ניהלו קאזננסקוב ורוטנוב שלטון פרו-רוסי. לצורכי המאבק בשחיתות שלטונית הוקם משרד למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן. אך המדינה נשארת עדיין מדורגת במקום ה-95 (2016)במדד השחיתות העולמי.

מטבע

המטבע המקומי הוא הניכס, ניכס מכיל 100 קווטש, בשנת 1996 היה שער הניכס כמאה לעומת דולר אחד.

עיר בירה

עיר הבירה של פודראבה היא דראבנה, השוכנת על גדות הדראבה, העיר ופרבריה מונים כמיליון וחצי תושבים.

פוליטיקה

פודראבה מתוארת כמדינה דמוקרטית, אך מעמדה באירופה עדיין יוצא דופן, היא אינה חברה בנאט"ו, באיחוד האירופאי, בשוק האירופאי המשותף והיא אף לא חלק מאמנת שנגן.

ערים מרכזיות

טאלויס  – 800 אלף תושבים. נמצאת בדרום מערב המדינה, כמאה שישים קילומטר מהגבול עם קרואטיה, בעיר מפעלים רבים שהוזנחו מאז שנות ה-90, אזור התעשייה של טאלויס מכונה  "הדטרויט של פודראבה".

נקוליה – 400 אלף תושבים. העיר שוכנת בגבול עם הונגריה ובמשך שנים הייתה מוקד לסכסוך בין העמים. בעיר מיעוט הונגרי גדול. השטח המפורז הוסדר משנות ה-90, אך מעברי הגבול עם הונגריה נשארו סגורים, למרות הצטרפותה של זאת לאיחוד האירופאי.

דמוגרפיה

אוכלוסיית פודראבה מונה כ-10.8 מיליון תושבים (נכון ל-2021). תוחלת החיים עומדת על כ-72.2 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 2.6 ילדים לאישה. רוב רובה של אוכלוסיית פודראבה הם נוצרים אורתודוקסים. 10 אחוז קתולים, 5 פרוטסטנטים, 1 אחוז מוסלמים, 1 חסרי דת.

יהודי פודראבה

יהודים התיישבו בסביבות דראבנה בסביבות המאה ה-8 וזכו להגנה מהשלטונות, במאה-ה12 החלו רדיפות, פוגרום נקוליה בשנת 1112 גבה כ-110 קורבנות. מצבת הזיכרון שהוצבה בעיר נוצתה במהלך מלחמת העולם השניה. במהלך המלחמה נמחקה 98 אחוז מאוכלוסיית היהודים, שחלקם ברחו לארץ ישראל לפני פלישת הנאצים ב1941, חלקם הצטרפו לכוחות הפרטיזנים, אך רובם נרצחו במחנה ההשמדה אוושויץ. בתקופת הקומוניזם ובעיקר בזמן שלטונו של צודקול נאלצו היהודים לבצע את המצוות השונות בסתר, 2 בתי כנסת, בדראבנה ובלמשיה שרדו ולאחר נפילת הגוש הקומוניזם שופצו ונפתחו מחדש לקהילה. בשנת 2015 ביקר בבית הכנסת בדראבנה נשיא מדינת ישראל לשעבר, ראובן ריבלין.

כלכלה

עד עליית צודקול לשלטון הייתה הכלכלה של פודראבית כלכלה סמי חקלאית, התיעוש הרב בשנות ה-70 וה-80 הוביל לגירעון ענק שהוביל להתמוטטות המדינה ביחד עם כל מדינות הגוש הסובייבטי.

פודראבה לא התאוששה מהמעבר מהשלטון הקומוניסטי לכלכלת שוק, חברות ממשלתיות רבות הופרטו ונמכרו לתאגידים בינלאומיים, ביניהם חברת הצעצועים הלאומית שנמכרה לתאגיד הבריטי: טויס אמ.אי וכן החברה הממשלתית למטבעות ומדליות, חברת האנרגיה, חברות הטלפון והחשמל וחלק משירותי הביטוח הלאומי. התמ"ג לנפש עומד על 15,000 דולר (מקום 120 בעולם).

ספורט

דימנו דראבנה היא הקבוצה המובילה בענף הכדורגל. הייתה אלופת פודראבה בכדורגל במשך 23 עונות. הקבוצה השתתפה גם במפעלים האירופים ובשנת 1983 העפילה לשמינית גמר גביע אירופה למחזיקות והפסידה ליובנטוס מאיטליה. ספרטק טאלוויס, הייתה האלופה במשך 7 עונות. ענף הספורט השני בחשיבותו במדינה הוא חתירה בקאנו, החותרים הפודראבים (תרתי משמע) השיגו מספר מדליות זהב (טוקיו 1964) , (מונטריאול 1976) ו(ברצולנה 1992). האתלטית יגובה ברשנצ'וב זכתה במדליית הכסף בריצת משוכות 110 מטר באולימפיאדת מוסקבה 1980, אך המדליה נשללה ממנה עקב חשד לשימוש בסטריאודים. חברי המשלחת הפודראבית למשחקים הפארא-אולימפיים זכו במשך השנים ל150 מדליות ארד, 75 מדליות כסף ו9 מדליות זהב.

 

תרבות

ספרות

פְּפִישׁוֹב המשורר הלאומי, כתב כמה פואמות ששרדו. וביניהן, הגנן המת: לאורך כל הפואמה הגנן לא מצליח לנכש את העשבים השוטים בארמון הגדול, אומרים ש'הגנן המת' מדברת על המצב בפודראבה של פעם. איך אמרו עליו המלומדים , 'המשורר מרגיש שהוא אינו יכול לשרש מהמדינה את האיוולת, השחיתות והרוע.' אני לא מבין למה הוא בכלל התפלא שלא הצליח? אפילו ססונקין הגיבור לקח שוחד אחרי שהציל אותנו מהסרבים. פפישוב אמר בכלל שהוא התכוון למצב אנושי כללי. חוקרים עכשיווים מתארים אותו כמשורר 'פורץ דרך'," בקומינטרן במוסקבה חשבו להשתמש ביצירותיו של פפישוב ולהפיץ דרכו ודרך ברכט, ג'ורג' ברנרד שו וסארטר את התעמולה הסובייטית. אינירי טליסין הסופר הפודראבי הנשכח שעבד במפעל פחם ממשלתי עד סוף ימיו, זכה לעדנה והוצאה של כל כתביו באנגלית בשנות ה-90.

מוסיקה

הנציג המובהק ביותר של המוסיקה הפודראבית העממית הוא זטדאש פודראב. השיר "אל תאהבי אותי – תמכרי אותי" של להקת "מפסקי החשמל המתפוצצים" הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים של פודראבה לשנת 1992 וייצג את המדינה בתחרות הזמר של האירויזיון. השיר הגיע למקום ה-20 ומאז לא העפילו נציגים פודראבים לשלב הגמר.

תיאטרון

המחזאי הפודראבי המוכר ביותר במערב הוא מֵרָטוּי מֶלּבֵלוּב שמת בסיביר ב1952. מֶלּבֵלוּב כינה את עצמו 'דאדאיסט'. בין המחזות שלו ניתן למצוא את "נוֹסְרִויוב רב התהילה", מחזה על הלבטים הקשים של המלך נוסריב במלחמה נגד הסרבים." המחזה עובד לסרט פודראבי שיצא ב1998 והוצג גם בלונדון, בבריסל ובברלין.

יחס לאמנים בתקופת הקומוניזם

הממשלה הקומוניסטית הראשונה ניסתה לטשטש את ההבדלים בין סופרים עם נטייה לאומית מושרשת לבין סופרים רדיקלים שדרשו להביא את הקומוניזם לפודראבה. נציגים משני הזרמים נעלמו לאט לאט מהחיים הציבוריים. "המשוררים הוגלו לסיביר, ביניהם הסופר יול סמי, הצייר אלסוק שחיבר שתי פואמות מפורסמות נגד הקולקטיביזציה, המלחין נִיטְרִין מישה והסופרת יאדה קְלַמְצִיץ'. חלק מהם נחטפו ישר מבית קפה שהיה מקום מפגש לאמנים וסופרים. סופרים רבים לא שרדו. חלק מתו בעבודות הפרך בגולאג'ים. אחד השורדים הבודדים היה אפלייר מישיש, סופר וחולה כרוני ששוחרר אחרי מות סטאלין.

הסופר הפודראבי שתורגם הכי הרבה לאנגלית הוא אינרי טליסין, שכתביו יצאו רק לאחר מותו, טליסין היה פועל במפעל הפחם הממשלתי ומת מסרטן הריאות בטרם ראה את יצירותיו יוצאות לאור, ספרו "הזפת" מתאר את גורלם של ילדים מנקי ארובות שלא הגיעו לגיל 18

 

לקריאה נוספת

ארז מירנץ, דוּלְדֶן (או: זעקת רווחה) כתב הוצאה לאור, תל אביב, 2025